בשטח הייצור, זיהום מיקרוביאלי במים שמשמשים לתהליכי ייצור אינו סוגיה תיאורטית – זו בעיה שעלולה לעצור את הייצור בדיוק ברגע הכי לא מתאים. כאשר יש צורך בחיטוי רציף ללא שימוש בחומרים כימיים, הדבר תלוי בהיבטים ההנדסיים: כיצד להעביר כמות מספקת של אנרגיה חיטויית לנוזל, במהירות, ולשמור על רמה עקבית של חיטוי, משמרת אחר משמרת.
מה חשוב מבחינה טכנית? אנו משתמשים בנורות UVC בעלות עוצמה גבוהה, באורך גל של כ-254 ננומטר – האורך הגלי שבו החומצות הנוקלאיות סופגות את האנרגיה בצורה הטובה ביותר. בחדרי הזרימה, הדבר החשוב אינו עוצמת הנורה, אלא כמות האנרגיה החיטויית שמועברת לנוזל – במונחים של מג’ה/סמ². כדי להשיג חיסול מלא של חיידקים ווירוסים, המערכת צריכה להעביר את הכמות הנדרשת של אנרגיה חיטויית, גם במקרים הקיצוניים ביותר.
היעדים הטיפוסיים לעיצוב מערכות כאלה הם בין 20–60 מג’ה/סמ², אך עוצמת הנורה צריכה להיות מספיקה כדי להתגבר על חסמי ההעברה של קרינת UV ועל הזיהומים שעלולים להתרחש. אנו מייצרים את הנורות שלנו כך שיהיו להן עוצמת קרינה גבוהה לכל אורך הנורה, וכן כך שהעוצמה תישאר יציבה לאורך זמן. בנוסף, אנו מתאימים את אורך הנורה ואת החומרים שמקיפים אותה לגאומטריה של חדר הזרימה, כך ששדה ה-UV יכסה את כל הנוזל, ולא רק את החלק האמצעי שלו.
למה גישה זו עובדת בפועל? במערכות זרימה אמיתיות, זמן השהייה של הנוזל הוא הגורם המגביל. נורות UVC בעלות עוצמה גבוהה מאפשרות זמן חשיפה קצר יותר, ועדיין מאפשרות השגת הכמות הנדרשת של אנרגיה חיטויית. כך ניתן להשתמש במערכות קטנות יותר ולהגדיל את קצב הייצור – ללא שימוש בחומרים כימיים. התוצאה היא ירידה במספר המיקרואורגניזמים, והמערכת יכולה להמשיך לפעול עם מינימום התערבות של המפעיל. האנרגיה נשלטת היטב, מכיוון שהנורות מספקות עוצמת קרינה גבוהה כשצריך, ועיצוב החדר מאפשר המרה יעילה של האנרגיה החשמלית לאנרגיה חיטויית.
יש כמה פרטים חשובים שחייבים להילקח בחשבון: ביצועי החיטוי באמצעות UV תלויים קודם כל בהיבטים ההידראוליים. יש צורך בזרימה למינרלית ובמחיצות מתאימות כדי למנוע חשיפה לא שוויונית של הנוזל. עוצמת הנורה יורדת עם שעות הפעולה, לכן יש צורך במעקב או במדידות תקופתיות. כמו כן, חייבים לשמור על ניקיון החומרים שמקיפים את הנורה – כתמים ושכבות ביולוגיות עלולים לחסום את העברת קרינת UV, ולפגוע ביעילות הנורה.