התמודדות עם כאבי המתקנים: מדוע אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום
בואו נהיה כנים: התחושה שנוצרת מיד לאחר שמחזקים את המתקנים על השיניים היא הגרועה ביותר. השיניים נראות כאילו הן נמצאות תחת לחץ, החניכיים כואבות, והכל נראה… לחוץ. זה מה שקורה באמת: כשאנו מזיזים את השיניים, אנו יוצרים לחץ על הרצועות שמחזיקות אותן במקומן. דבר זה מפריע לזרימת הדם בכלי הדם הקטנים, מה שגורם לדלקת. משם נובע הכאב. כדי לתקן זאת, אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום. איך זה עובד בפועל ניתן לחשוב על זה כעל מסאז’ לרקמות העמוקות של החניכיים. אור האינפרא-אדום חודר אל מתחת לפני השטח ומחמם את כלי הדם שנמצאים שם. דבר זה מאפשר לדם טרי ועשיר בחמצן לזרום פנימה. כך נעלמים הגורמים לדלקת, והתחושה של לחץ פוחתת. זה מביא הקלה גדולה למטופל. הציוד שאנו משתמשים בו אנו לא משתמשים בכל סוג של אור. אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום קרוב. העניין הוא למצוא את הרמה הנכונה של עוצמת האור – היא צריכה להיות חזקה מספיק כדי להגיע לחניכיים, אך עדיין עדינה מספיק כדי שלא לפגוע בעור הרגיש שבפה. אנו שומרים על עוצמה נמוכה ומבוקרת. בנוסף, המנורות קטנות, כך שניתן להשאיר את הפה פתוח מעט, בזמן שאנו מכוונים את האור למקום שכואב ביותר. שמירה על איזון אפשר לחשוב, “למה לא פשוט להגדיל את עוצמת החום כדי שזה יעבוד מהר יותר?” אבל זו רעיון גרוע. חום יתר יכול לפגוע ברקמות, או אפילו להמיס את הדבק שמחזיק את המתקנים על השיניים. זו בעיה של איזון – עלינו להיות זהירים לגבי המרחק שבו נמצאת המנורה ולגבי הזמן שהיא פועלת. אם הטימר לא פועל או שהמנורה נמצאת קרוב מדי, עלול להיות כאב. לכן אנו משתמשים בשיטה של הפעלה פולסטית, או שומרים על מרחק קפדני. כך נשמרת הטמפרטורה ברמה הנכונה – מספיק חמה כדי לעזור, אך בטוחה מספיק כדי שהמטופל יוכל להירגע.