על הרצפה, אי אפשר לסמוך על כך שהחיטוי באמצעות קרינת UVC יעשה את עבודתו כראוי. מנגנון זמן אינו מהווה פתרון בטוח. גיל הנורה, שינויים במתח החשמלי, וכן כיסוי המחזירי האור גורמים לירידה ביעילות החיטוי מדי פעם. אם אינכם מודדים את עוצמת הקרינה בזמן אמת, אתם מנהלים תהליך שנראה יציב על הנייר – אך למעשה אינו כזה.
מה באמת חשוב מבחינה טכנית? חיטוי באמצעות קרינת UVC תלוי בעוצמת הקרינה (מג’וול/סמ²): עוצמת הקרינה כפולה בזמן החשיפה. יש לוודא שספקטרום הקרינה של הנורה תואם את ספקטרום הפעולה של האורגניזמים שצריך לחטא. יש למדוד את זרם הפוטונים במישור העבודה – ולא להסתמך על הערכות בלבד. אנו מתכננים את מערכות ה-UVC שלנו כך שיהיה להן פרופיל קרינה יציב באורך של 254 ננומטר, ואנו מספקים נתונים מדויקים לגבי המינון הנדרש. עוצמת הקרינה, האחידות שלה, ועקומת התגובה של האורגניזמים לקרינה – כל אלו הם הגורמים שמאפשרים קצב חיטוי קבוע.
למה זה עובד בפועל? כאשר יש מעקב רציף אחר עוצמת הקרינה, החיטוי הופך לתהליך שנשלט באופן אוטומטי. ברגע שעוצמת הקרינה יורדת מתחת לרף המוגדר, נקבל אזהרה – כך שלא יהיו מחסניות שלא חוטאו כראוי, ולא יהיו צרכים בעבודה חוזרת. יש פחות כישלונות, פחות פסולת, וזמני עבודה צפויים. שימוש האנרגיה ניתן למעקב, והחלפת הנורות נעשית על סמך מדידות מדויקות, ולא על הערכות בלבד.
כמה עובדות מהשטח: עוצמת הקרינה של נורות UVC משתנה עם טמפרטורת הסביבה ועם לכלוך בקוורץ. לכן, יש צורך שהחיישן יהיה באותן תנאי טמפרטורה וזרימת אוויר כמו האורגניזמים שצריך לחטא. יש לוודא שההגדרות של המערכת תואמות את גאומטריית החדר ואת סידור המחזירי האור; מחזירי אור לא מתאימים יכולים ליצור אזורים חמים ולתת תחושה שווא של ביטחון. יש לבצע כיול תדיר כדי שהמדידות יהיו אמינות – כי רק נתונים אמינים מאפשרים ניהול יעיל של התהליך.